רש"י על נזיר ל״ב ב:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על נזיר ל״ב ע״ב:א׳ רש"י על נזיר ל״ב ע״ב:ג׳ »

2 וּכְשֶׁבָּא הַדָּבָר אֵצֶל חֲכָמִים אָמְרוּ: כׇּל שֶׁנָּזַר עַד שֶׁלֹּא חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ — נָזִיר. וּמִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ — אֵינוֹ נָזִיר.

פירוש רש"י על נזיר ל״ב ב:ב׳

2 כל שנזר עד שלא חרב - ואע"פ שלאחר כך חרב הרי נזיר דאין פותחין לו לאדם בנולד:

3 ומשחרב בהמ"ק אינו נזיר - שיכול לומר לו אילו הייתי יודע שכבר חרב לא הייתי נודר וכה"ג לא הוי נולד שהרי כבר חרב:

« רש"י על נזיר ל״ב ע״ב:א׳ רש"י על נזיר ל״ב ע״ב:ג׳ »